החלטה בתיק בש"א 010192/02

במקביל להגשת תובענה לתשלום על סך של 114,497,156 ש"ח, כנגד המשיב מס' 1 (להלן: " המשיב"), עתר המבקש, לפטור מאגרת משפט.

מאחר ומדובר בכספי מדינה, התבקשה תגובת פרקליטות המחוז, וזאת הגיבה כמו גם המשיב עצמו,  ושניהם מתנגדים נחרצות לבקשה.

המדינה סבורה, כי הבקשה כפי שנוסחה, אינה עונה על דרישות תקנות בית המשפט (אגרות), תשמ"ח-1987 (להלן: "התקנות"), ומשכך, אין לשעות לה, ואילו המשיב סבור, כי מעבר לפגמים הצורניים, הרי שהבקשה לוקה בכך, שהיא מבקשת לפטור את המבקש מאגרת משפט בגין תביעה מופרכת, שאין לה ידיים ורגליים.

כפי שעוד יבואר להלן, נכונים שני הטעמים כאחד, אך בטרם אכנס אליהם, אציין כי מדובר בבקשה ישנה ביותר, שידעה גלגולים רבים, הדיונים בה נדחו מעת לעת, תוך שהמבקש מחליף את הפרקליטים המייצגים אותו מספר פעמים לאורך הדרך.

הדיון האחרון, התקיים לפני כשנה, לפני כב' השופט אזר ז"ל, ומאז נדחה מספר פעמים לבקשת הצדדים, מטעמים כאלה ואחרים.

בסופו של דבר, נקבעה הבקשה לשמיעה לפניי, המבקש נחקר על תצהירו, ולאחר מכן סיכמו הצדדים את טיעוניהם, כשכל אחד מהם, אוחז בטענותיו כפי שמצאו ביטויין בבקשה, בתגובות לה ובתשובות לתגובות.

כאמור, הבקשה משוללת יסוד ויש לדחותה מכל וכל.

ראשית, מן הבחינה הפרוצדורלית הטהורה, הרי שבהתאם להוראות פרק ג' לתקנות, על בעל הדין המבקש פטור מאגרה, להגיש בקשה, שבה עליו לפרט, בתצהיר ערוך כדין, את "רכושו, רכוש בן זוגו והוריו, אם המבקש סמוך על שולחנם, ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה" (תקנה 13(א) לתקנות).

התצהיר שניתן בתמיכה לבקשה, אינו עונה על דרישות התקנות.

התצהיר מפנה לבקשה אחרת שהגיש המבקש בשנת 2001, שהיא אינה חלק מההליך הנוכחי (אך ההליך במסגרתו ניתנה עוד יוזכר להלן), ואילו התצהיר דכאן, הינו קצר ביותר, וללא כל ספק אינו עונה על דרישות התקנות.

המבקש הצהיר ועודנו מצהיר, כי הוא סמוך על שולחנה של אמו, הזנה ומפרנסת אותו, לרבות על דרך של שכירת דירה עבורו, אך בניגוד לדרישת התקנות, אין בבקשה הנוכחית, פירוט של מקורות ההכנסה של האם, כמתחייב.

התצהיר שניתן באותו הליך נוסף, הינו תצהיר ישן למדי, שנערך על פי נספח א' לבקשה לפני 4 שנים בדיוק, וגם אם ניקח בחשבון את העובדה שהבקשה הנוכחית הוגשה (למרבה הצער, לנוכח התמשכות ההליכים), לפני 3 שנים בקירוב, עדיין היה התצהיר לא עדכני בעת שהוגשה הבקשה, ולא היה מקום להסתמך על תצהיר מאותו הליך נוסף, כבסיס לעתירה לפטור מאגרה בתיק הנוכחי.

במהלך הסיכומים, הוסיף פרקליטו החדש של המבקש, מספר נתונים עובדתיים שזכרם לא בא בבקשה, כמו למשל, מה עלה בגורל מכונית המבקש, כמו למשל, מקורות ההכנסה של האם וכמו למשל, העובדה שהוא מייצג את המבקש בחינם.

ברור שהפרקליט המלומד אינו יכול להצהיר עבור המבקש את שהוא עצמו לא טרח להצהיר עליו, ויש להתעלם מכל אותם "נתונים", שהובאו בדרך לא דרך שכזו, מבלי שניתן יהיה לחקור ביחס אליהם בחקירה נגדית.

אולם, העניינים הפרוצדורלים מהווים את הפחותות שבמכשלות הניצבות בדרכו של המבקש, אל הפטור המיוחל.

עניינה של התובענה, הוא בטענות המבקש, כי בינו לבין המשיב, הייתה קיימת שותפות בשוק ההון.

בין השניים נוצרה חברות של ממש, והם החליטו לרכוש מניות במספר חברות, תוך שמוסכם ביניהם, על פי הנטען, שלא תבוצענה מכירות של מניות, אלא בהסכמה משותפת של הצדדים.

המשיב, כך נטען בכתב התביעה, הפר את ההסכמות בין הצדדים פעם אחר פעם, רימה את המבקש, הוליך אותו שולל, ביצע מכירות מסיביות של מניות וגרם לו במעשיו לנזקים העולים כדי סכום התביעה.

בדרכו של המבקש, ניצבות מספר מכשלות, שכל אחת מהן יש בה, כשלעצמה, כדי להעיב על התביעה ולהצביע על כך, שסיכוייה נמוכים למדי.